למה יזמי התוכנה של עידן הבינה המלאכותית כבר לא צריכים אותן
במשך שלושה עשורים הנוסחה הייתה ברורה: רעיון, מצגת, סבב Seed, סבב A, ועוד סבב. ההון היה צוואר הבקבוק, כי בניית תוכנה דרשה מפתחים, מעצבים, אנשי שיווק ומכירות. מי ששלט בכסף שלט במשחק.
תוך כדי עבודה על המיזמים שלי ובליווי יזמים, מתחזקת אצלי תובנה: בעולם התוכנה, הנוסחה הזו מתפרקת.
שניים זה צוות
דמיינו שני יזמים: איש טכנולוגיה שיודע להפעיל מנועי בינה מלאכותית, ואיש שיודע לנהל שיווק דיגיטלי אורגני. הם מפתחים את המוצר, אורזים וממתגים אותו ולוקחים אותו לשוק בעצמם. בלי סבב גיוס, בלי דילול, בלי דירקטוריון.
מיזם עם תאריך תפוגה
אבל יש אמת שצריך להגיד ביושר: רוב המיזמים האלה יהיו "מתכלים". סביר שאחרי שלוש-ארבע שנים פתרונות דומים יופיעו כפיצ'רים מובנים בתוך מנועי הבינה המלאכותית. מה שהיום מוצר, מחר יהיה כפתור.
הדוגמה הכואבת היא Jasper, כלי כתיבה שיווקית מבוסס AI. ב-2022 היא גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד. ואז הגיע ChatGPT – הורידה את השווי הפנימי שלה ב-20%, קיצצה את תחזית ההכנסות ל-2023 בלפחות 30% וביצעה פיטורים, ובספטמבר 2023 המייסדים פרשו מתפקידיהם התפעוליים.
המוצר של Jasper לא היה גרוע. הוא פשוט הפך לפיצ'ר. והכסף של הקרנות רק החמיר את המצב: הוא בנה ארגון של יוניקורן סביב מוצר עם תאריך תפוגה. מיזם רזה במקומה היה מרוויח כמה שנים טובות ויוצא בזמן.
לדעת לעזוב בזמן
מכאן נגזרת מיומנות חדשה ליזם: לדעת מתי לעזוב.
היזם הטוב של העידן הבא אינו נאחז במיזם אחד עשר שנים; הוא מזהה מתי הגל נשבר, ועובר למיזם המתכלה הבא.
מה ששורד: האקס-פקטור
המיזמים ארוכי הטווח יהיו אלה שיש להם משהו שמנוע AI לא יכול לספק, ובראשם קהילה. את הקהילה קשה הרבה יותר להעתיק.
הקרנות תקועות בעבר
ובינתיים, הקרנות תקועות בעבר. חלקן ממשיכות לחלום על דיפ-טק, בלי להבין שמנועי הבינה המלאכותית תמיד יהיו יותר "דיפ" ויותר "טק" מכל סטארט-אפ תוכנה. הן נתלות במילות באזז ומחפשות את היוניקורן הבא בעולם שחוקיו השתנו.
הנתונים מספרים את הסיפור. ב-2026 המשקיעים מזרימים יותר ויותר כסף, אבל מספר הסבבים דווקא ירד מעט. ברבעון השלישי נרשם מספר סבבי ה-Seed הנמוך ביותר מאז תחילת 2023 לפחות, ובסבבי A נרשמה ירידה של 22% לעומת השנה הקודמת. יותר כסף, לפחות חברות. ההון "סיכון" כבר לא לוקח סיכון: הוא מתרכז בהימורים בטוחים ודורש טראקשן והכנסות לפני שהוא נכנס.
אבל עצרו וחשבו: אם ליזם כבר יש מוצר, טראקשן והכנסות, בשביל מה הוא צריך את ה-VC? כדי לוותר על חלק מהחברה תמורת כסף שהוא כבר לא צריך? זה הפרדוקס שבו הקרנות מייתרות את עצמן.
השורה התחתונה
בעולם התוכנה, ההון כבר אינו צוואר הבקבוק. צוואר הבקבוק החדש הוא כישרון, מהירות, הבנת שוק ויכולת לבנות קשר אנושי, ואת אלה אי אפשר לקנות בסבב גיוס. היזמים שיבינו את זה ראשונים יבנו, ירוויחו ויעברו הלאה. הקרנות שלא יבינו יישארו לנהל כסף שאיש אינו צריך.