השנים האחרונות חיזקו מאוד את התחושה הרווחת בקרב אנשי שווק רבים : הפרסום המסורתי – many to many כבר לא יעיל. הפורמט הזה שבו מותג צועק עלינו את רשימת תכונותיו הנעלות כבר לא עובד. לפחות הרבה פחות יעיל מלפני עשר שנים. למה הפרסום כבר פחות יעיל ?
- הילידים הדיגיטליים ( Y&Z generations ) לא צורכים אמצעי מדיה מסורתיים המבוססים בעקר על פרסומות – רדיו, טלוויזיה, עתונות, אתרים מסורתיים. אם הם לא צורכים את אמצעי המדיה האלו , הם לא נחשפים לפרסומות שרצות שם. פשוט והגיוני .
- אותם ילידים דיגיטליים לא מעוניינים לצפות בפרסומות גם כאשר הם כבר מגיעים לאתרי תוכן. על כך יעיד הזינוק במשתמשי ad blockers ברחבי העולם.
- פרסום מאבד מיעילותו ככל שהביקוש שלו מצד מפרסמים עולה. נשמע פרדוקסלי ? לא ממש . מרבית מנהלי השיווק הם עצלנים. הם מעדיפים להריץ פרסומות בטלוויזיה ובדיגיטל ולא להעמיק בפעילות איכותית ברשתות החברתיות, בקהילות ובתחום התוכן המקורי. עובדה זו יוצרת ביקושים לא יעילים באתרים ובעקר ברשתות החברתיות. מספר המפרסמים החודשיים בפייסבוק הגיע השנה למספר דמיוני של 8 מיליון. צפוף ויקר. לא יעיל – בעקר עבור מפרסמים בינוניים וקטנים. הם כבר מתחילים להבין את המצב ומחפשים פתרונות שווק אחרים. הם יובילו את המהפכה.
- הפרסום לא עובד מסיבה אחת נוספת ופשוטה – פרסומות מפריעות לנו הצרכנים לצרוך את התוכן שמעניין אותנו. על ציר זמן – וכנראה זה ממש קרוב – מה שמפריע למשתמשים – ייעלם.
אז מה עושים ? השוק מלמד את עצמו לעבוד עם מתודולוגיות Adless Marketing – שווק בקהילות, שווק מבוסס תוכן, שווק מיקרו סגמנטלי, שווק מבוסס SPOQ – Social Proof Of Quality (אשרור איכות באמצעות הקהל) , שווק מבוסס טריגרים פרסונליים , עבודה עם ננו משפיענים וכמובן יחסי ציבור מהזן החדש . כל אלו כלולים בתפיסה המורכבת של IDM – Integrated Digital Marketing – הכוללת עשרות תחומים ותתי תחומים האמורים לעבוד יחד ולתמוך אחד בשני בכדי להגיע לתכנית עבודה יעילה, מדידה והגיונית מבחינה כלכלית.
כתיבת תגובה