מה זה מיקרו שווק? למה זה חשוב לפעילות השווק שלכם ?

יותר ויותר מיזמים חדשים קמים לאחרונה עם פוקוס מדוייק : התמחות בהפקה והפצה של תכני וידאו קצרים המיועדים בעקר ( לא רק) לצעירים בטווח 17-26.

קהל זה , צורך תוכן מכווץ snackable content ומבלה בעקר באינטראקציה עם הטלפון החכם שלו. על בסיס שתי תובנות אלו, נבנית החברה המגייסת בימים אלה שני מיליארד דולר בארצות הברית .

תכנית השווק של החברה תהיה מבוססת על פעילות מיקרו סגמנטלית ברשתות חברתיות ובניית מערכת יחסים עם , מה שנקרא, מיקרו פאבלישרס/ משפיענים

מי שהסתובב בענף הפרסום בשנות ה 80 וה 90 ,  זוכר וודאי שהמונחים השולטים בתעשייה היו – Reach & Freqwency – אנשי שווק ופרסום רצו להגיע לכמה שיותר אנשים ושכל אחד מאותו קהל , ייחשף למסר שלהם כמה שיותר פעמים.
מאוחר יותר הגיע עידן בו התחלנו להשתמש במונח סגמנטים או סגמנטציה.
העידן הדיגיטלי תרם לתעשייה את ההבנה שהדיאלוג בין מותג לקהל , מונע מהמונח מיקרו סגמנט או מיקרו קלסתר ( micro cluster ).
מודל המשולשים, המאפיין את הפעילות העיסקית בעידן הדיגיטלי על בסיס חמישה רבדים, מציין שלוש צלעות של משולש הפעילות השווקית :
Micro Cluster
Micro Publishers
Micro Budget

מותג או עסק שרוצה לייצר מהלך שווקי נכון, יעיל ומדיד, חייב להגדיר מיקרו סגמנט , לבחור מיקרו פאבלישרס באמצעותם ניתן להגיע לקהל המאופיין ולשרטט תכנית המורכבת מאוסף חלקים המבוססים על תקציבים קטנים וממוקדים יחסית.

קהל קטן – אמצעי מדיה קטנים – תקציב קטן.
הכל מדוייק, מדיד, מבוסס על דאטה ומייצר דאטה.

מי הם אותם מיקרו פאבלישרס ? בלוגרים המתמחים בתחום מסויים, אנשים עם הרבה חברים בפייסבוק או קבוצה גדולה ויחסית הומוגנית של עוקבים באינסטגרם או טוויטר.
מותג אופנה יהנה מ ROMI – החזר על ההשקעה השווקית – טוב יותר אם יבנה מפת פעילות עם בלוגריות בתחום האופנה בהשוואה לאופציות מסורתיות כמו פרסום במגה אתרים כמו וואלה או מגה מדיה כמו הטלוויזיה המסחרית.